הצד השני של המטבע בצד השני של העולם

הצד השני של המטבע. בצד השני של העולם

 

הלכתי לחנות בקניון וקניתי חולצה ב-30 ש"ח. ותהיתי מה כיסו שלושים השקלים האלו? מישהו גידל כותנה- השקיע מים, כימיקלים ועבודה בשביל חומר הגלם. מישהו שינע אותה לסין, או בתוך סין- לייצור טקסטיל , מישהו עבד במפעל הטקסטיל, מישהו עבד במתפרה. עכשיו החולצה שלי מוכנה. אבל צריך לשנע אותה מסין לישראל. עד אלי לקניון. עלה הדלק. עלו המשכורות של הטייס/ספן/נהג. החולצה בחנות. משלמים שכר דירה די גבוה בקניון. משכורת לעובדים. ואיזשהו סכום צריך גם ללכת למנהל הרשת. איך זה יכול להיות כל כך זול? מישהו שילם על כך בדרך. למשל ידוע שעובדי המפעל הסיני מרוויחים שכר רעב. אז יופי, חסכנו עליהם. האם מישהו משלם לעובדים בחנות ביטוח לאומי? פנסיה? הלוואי. אולי גם עליהם חסכנו.

 

עכשיו אותו סיפור, עם טוויסט קטן: הלכתי לחנות אחרת בקניון וקניתי שוב חולצת כותנה המיוצרת בסין. אבל הפעם היא עלתה לי 130 ש"ח. מה נשתנה? לאורך הדרך כנראה לא הרבה, עדיין הפועל הסיני עבד בתנאים מחפירים. ושוב לא בטוח שמשלמים למוכרים בחנות את כל הזכויות הסוציאליות. מה שכן, הפעם שילמתי הרבה על המיתוג של החולצה. הרבה יותר כסף הלך למנהל הרשת, וגם לדוגמנים והפרסומאים שהצליחו לשכנע אותי לקנות חולצה בעלות כזאת, כשבחנות ליד אני קונה ברבע מחיר.

 

לפני 15 שנה ביקרתי במפעל הטקסטיל המיתולגי "פולגת" בקריית גת, שהיה רגע לפני סגירה והעברה לחו"ל. אחת העובדות אמרה את המשפט הבא: בימי השיא של פולגת, ג'ינס היה עולה 300 שקל. אבל הוא גם היה איכותי, וגם יכולנו לשלם עליו. היום אני לא יכולה לקנות אפילו ג'ינס ה-30 שקל. וזה הסיפור של הוצאת מפעלים לחו"ל. המוצר יותר זול, אבל גם כח הקניייה המקומי יורד. כי אולי שכחנו שאנחנו לא רק צרכנים, אנחנו גם אזרחים שעובדים, ותאני העבודה שלנו משפיעים גם על איכות החיים שלנו ועל כח הקנייה שלנו.

 

בסרט "כוחה של קהילה", מסופר איך התמודדה קובה עם משבר הנפט עקב נפילת ברית המועצות. הסרט הזה מרתק וחשוב, כיוון שלהערכות המומחים עברנו את שיא תפוקת הנפט בעולם. משמע, ניצלנו יותר מחצי מכמות הנפט הזמין. זה אומר שבעשרות השנים הקרובות הנפט יתמעט, ויתייקר מאוד. נדמה לנו שאנחנו זקוקים לנפט רק בשביל תחבורה. בסרט מראים שעיקר הנפט שצורך אזרח קובני, הוא למזון שלו: לחומרי הדברה מבוססי נפט, הנעת טרקטורים, ובעיקר לשינוע המזון. מה שקרה בקובה הוא מרתק: מעבר מחוות גדולות וקונבנציונליות לחוות מקומיות ואורגניות שהחיו מחדש את הקרקעות, גידול מזון בשולי הערים ובתוך הערים, נסיעה באופניים לעבודה, ופיזור השירותים השונים בעיר והנגשתם. הסרט הזה מחדד את ההבנה, שאם אנחנו לא רוצים לעמוד מול משבר קולוסאלי בשנים הקרובות, כדי שנתחיל להיגמל מהתלות בנפט הזול (נדמה לנו שעכשיו הוא יקר, חכו חכו...)- בין היתר על ידי מעבר לכלכה מקומית.

 

כשקניתי את החולצה בסין (ולא משנה באילו מן החנויות), השקעתי באימפריה הסינית, תרמתי לניצול עבדים מודרניים, ושילמתי הרבה על נפט מזהם. אם הייתי קונה את החולצה בארץ, כנראה הייתי משלמת מחיר אמיתי המכבד את העוסקים במלאכת ההלבשה שלי, ולא חוסכת על חשבונם. הייתי משקיעה בכלכלה המקומית ומניעה אותה, הייתי חוסכת על הנפט, וסביר להניח שהייתי מקבלת מוצר יותר איכותי. לא פשוט לקנות מקומי. קודם כל כי אין היום הרבה אופציות, בגלל מגמת הגלובליזציה שמעדיפה ייצור זול בסין. אבל דווקא היום יש לא מעט חברות קטנות שמעדיפות לייצר בארץ, כדי לשלוט באיכות המוצר, ולאפשר עבודה למקומיים.

 

עד לא מזמן עמד לנגד עיני רק ערך החסכון בקניות. היום אני מעדיפה לחשוב על קניייה גם כהשקעה או תרומה לדברים שחשוב לי לקדם. בין הבחירות הנתונות אני משתדלת לבחור בטובה מכולן, כשגם השיקול הכלכלי כמובן נכנס לשם. אני מעדיפה עד כמה שניתן להכיר את מי שאני קונה ממנו. זה נעים יותר וזה גם מאפשר לי לדעת יותר על המוצר ועל מי שעבד בשבילו. אני מעדיפה לקנות את המזון שלי מחוות מקומיות אורגניות, ולתרום לשמירה על הקרקע ומי התהום שלי- וכמובן גם על איכות המזון שלי. אני מעדיפה להשאיר את הכסף בקהילה שלי, בידיעה שזה ישפיע גם על איכות החיים שלי, ועל היכולת של אנשים לצרוך שירותים שאני או חברי מספקים. אני מעדיפה לקנות מעסקים קטנים, בהם אין פערי שכר מקוממים בין הפועל והבעלים. גם בעולם הגלובלי יש לי מרחב בחירה.

 

אז איפה מוצאים את העסקים המקומיים? לרובם אין חנות בקניון... בשביל זה, ולכבוד הקניות לפסח נקיים, בפעם השלישית, את השוקנעם: שוק לעידוד יוצרים מקומיים. גם השנה, את המתנות לחג הפסח קונים מהשכנים, משקיעים בכלכלה, בקהילה ובסביבה. ומרוויחים מתנות ייחודיות שנעשו באהבה. בואו לחגוג איתנו את היצירה המקומית. באירוע מהנה לכל המשפחה. באירוע יהיה גם מתחם ירוקנעם: מתנות לחג יד שנייה, הכנת שקיות חימום למיקרו מבדים בשימוש חוזר בעזרת תופרות, ועמדת הסברה על הפרדת פסולת .את האירוע אנחנו מפיקים ביחד עם היחידה סביבתית ועם המתנ"ס. אל תפספסו!

  • מרחב כרמל (צהרון)
    • שנת שירות
      • שיקום
        • קיימות
          • רווחה בקהילה

             
            © כל הזכויות שמורות לעמותת שחרות / רח' הרקפות 2 יקנעם 20692 / טל: 077-7100290 / inbarkeren123@gmail.com

            דף הבית | אודות | קהילת שחר | גלריה | לתרומות | דרושים | צור קשר | English |   

            Tivonet