עבור הסטודנטים והתלמידים במל"א תקופה זו הינה תקופה של שגרה יחסית. רוב החונכויות כבר התייצבו סביב יום ושעה מוגדרים וכן, סביב מקצוע לימודי. כל החונכים הגדירו מטרות אותן הם רוצים להגשים ביחד עם התלמידים במהלך השנה ובסיועה של עינת ליכטינגר, שהגיעה בהתנדבות לשוחח עימנו, פרטנו זאת גם לתוכנית עבודה אישית...

בינתיים, העבודה השוטפת מול התלמידים ומוריהם מביאה לפתחנו דילמות שונות, מעט קשיים ואכזבות אך גם הצלחות, אם זו נוכחות סדירה יותר של חלק מהתלמידים במל"א ובעקבות כך גם בביה"ס ואם אלה קשרים בינאישיים המתחילים להירקם ולהעמיק ואין ספק כי השפעתם תהיה ניכרת בהמשך.

בנוסף, מעט לפני היציאה לחופש חנוכה ערכנו במל"א מפגש חגיגי לכל התלמידים והחונכים. המפגש החל במשחק הכרות, המשיך במשחקים היתוליים ותחרויות הקשורות לחנוכה והסתיים, כמובן, בליקוק שפתיים מלאות ריבה ואבקת סוכר... ההתגייסות של החונכים בארגון המפגש, הנוכחות המלאה של התלמידים והפידבק החיובי שאנו עדיין ממשיכים לקבל בעקבות האירוע מלמדים כי יש מקום לערוך יותר מפגשים כאלה - חברתיים, כיפיים ובלתי פורמאליים - במסגרת המל"א. המפגש הבא מתוכנן להיות סביב חג פורים ולסמל גם את אמצע השנה עבורנו.

לסיום נעדכן כי במהלך החודשים האחרונים, כדבר שבשגרה, נערך מידי 3 שבועות פורום בביה"ס בו יושבות המנהלת הפדגוגית, יועצות הבתים, ענת מיארה (האחראית על המל"א בביה"ס) ורותם, רכזת המל"א בעמותה. התחושה היא כי לעבודה משותפת זו פוטנציאל גדול וכי הפגישות והחשיבה המשותפת נותנות מקום חשוב לתכנים והתלבטויות העולים מהשטח.

נאחל כי העשייה המשותפת והחשובה של כולנו תמשך ותתפתח והעיקר... שיחזור השקט לביתנו